אני חושבת שהדבר הראשון שעולה לי זה – איך לא סיפרו לי על זה קודם?!!! חייבים ליחצ"ן את זה!
אם רוב הנשים בד"כ אומרות את המשפט הזה על האפידורל אני חושבת ששיטת קיי היא המקבילה הטבעית לכך, ולאו דווקא רק עם הכאב אלא להתמודדות עם כל השלבים השונים של הלידה וגם במהלך ההיריון עצמו.
אנחנו חיים כיום בחברה שמכניסה לנו לראש כבר מגיל צעיר שלידה יכולה להתבצע רק עם אפידורל, רק בבית חולים, רק עם רופאים (ושחייבים לציית לכל מה שהם אומרים כי הם לא סתם הלכו לבית ספר אלא לבית ספר לרפואה), מציגים את האישה היולדת כהיסטרית וכאחת שאינה יודעת מה לעשות בזמן הצירים פרט ללצרוח, להשתולל ולמעוך את כף ידה של בעלה תוך כדי צעקות רקע של "תדחפי! תדחפי!", וכמובן – שלידה חייבת, אבל חייבת להיות כואבת ובד"כ מזכירים לנו שהיא צריכה להיות גם ארוכה, עם חתכים ו/או קרעים ושהאישה מאד חלשה וחסרת אונים במהלך הלידה ולאחריה.
אז זהו, שאפשר גם אחרת.
זה בדיוק כמו שיאמרו לילד קטן שבדיקת הדם אותה הוא אמור לעשות תהייה מאד מאד כואבת – כמובן שכך זה יהיה בפועל והילד יבכה, יהיה מבוהל ואולי אף היסטרי לפני ובמהלך הבדיקה.
אבל אם נאמר לאותו ילד שהבדיקה היא כמעט ובלתי מורגשת ושזה בכלל לא כזה סיפור – אותה בדיקת דם תעבור אחרת לחלוטין.
אותו דבר עם לידה.
עשו לנו מעיין שטיפת מוח שלידה אמורה וצריכה להתנהל בצורה מסוימת וזה ממש לא בהכרח כך.
אפשר ללדת ללא אפידורל ולא צריך לשכב על הגב כמו חיפושית הפוכה ואישה עם צירים בהחלט יודעת לשמור על קור רוח ולהיות מודעת למה שקורה סביבה מבלי להיכנס היסטריה.
ומסתבר שאפשר ללדת מבלי שיכאב!
אני יכולה לספר כי השיטה עזרה לי מהרגע הראשון שהכרתי והתחלתי ליישם אותה.
שיטת קיי הוכיחה את עצמה עוד במהלך המפגש הראשון בו אני למדתי להרפות (וזה לא פשוט לפריק קונטרול שכמוני) והמשיכה ללוות אותי מאותו הרגע ואילך.
אני חושבת ששמתי לך לכך רק בדיעבד, כשבוע לאחר המפגש הראשון, שאז הבחנתי כי הצירים אותם חוויתי כבר מתחילת ההיריון פסקו מלכאוב! (והיו לי לא מעט כאלו)
הכאב פשוט נעלם ובפועל הרגשתי רק את התקשות הרחם וסוג של לחץ. אבל כאב? גורנישט! איזה כיף!
וזה היה מאד נחמד לחוות את ההרגשה הזו- כאילו ה"בקרוב" של התכווצויות הלידה עצמה – שזה אכן אפשרי להרגיש רק את ההתכווצות אבל לא את הכאב.
זה היה עבורי סוג של חיזוק חיובי שהשיטה באמת עובדת ושזה לא פיקציה.
אגב, באותו שלב בכלל לא הייתי צריכה לחשוב באופן מודע על השיטה כדי שהצירים לא יכאבו – הם פשוט פסקו מלכאוב מבלי שאצטרך להתרכז/לחשוב על כך.
רובד נוסף של שיטת קיי הוא סוג של עיבוד לידה/עיבוד ההיריון.
כמי שהייתה בהריון הראשון בשמירת הריון עקב צירים מוקדמים וחשש ללידה מוקדמת ובהריון השני באותה סיטואציה (רק בלי שמירת ההיריון) אבל עדיין עם חשש פנימי ללידה מוקדמת,
שיטת קיי עזרה לי להתמודד עם אותו חשש/ספק שאולי הלידה תתחיל מוקדם מהרצוי (ועם כל הבלגאן שמסביב ועם ילדה קטנה בבית).
דרך ההתמודדות הייתה מנטאלית והייתה תוך שימוש במילים חיוביות ומחזקות, מה שאכן הצליח הרגיע אותי בצורה משמעותית.
אותו תהליך מנטאלי עסק גם בשלבים השונים של הלידה ולאחריה תוך כדי חיזוק האמונה שלי בעצמי שאני יכולה ללדת בקלות ובמהירות, ושהגוף שלי יודע לעשות את העבודה כך שבתום הלידה יש אימא בריאה ותינוקת בריאה ועם לידה בה יש מיילדת שמתאימה לי ונעימה לי (ומדובר על סיטואציה בה אי אפשר לבחור את המיילדת מראש כך שרק בזמן אמת יודעים על מי "נופלים").
אז מה קרה בפועל?…
הלידה התחילה בשבת כפי שקיוויתי, ופחות מיממה לאחר ששחררתי והרפיתי ושהפסקתי למדוד זמנים אבל עם כוונה מלאה ושלמה שכל התכווצות מקרבת אותי יותר ויותר ללידה (ואכן הגברת היה בחוץ פחות מ-24 שעות לאחר שעיתי את אותו סוויץ' בראש).
ואכן הייתה לי לידה מהירה וקלה, ועם מיילדת מופלאה, שלא האמנתי שתהייה בינינו כזו כימיה- עד כדי כך שלא הייתי צריכה לדבר בכל מהלך הלידה.
היא ידעה בכל שלב ושלב מה אני צריכה וזקוקה מבלי שאני אצטרך לבקש וכמובן לא הייתי צריכה "לעמוד על המשמר" בלידה, מה שכמובן תרם לתחושת הרוגע והשלווה שכה נחוצות בלידה.
ומה לגבי הצירים? אני מודה שעד לרגע האמת עוד היו לי קצת ספקות שאולי השיטה לא תפעל עם הצירים של השלב המתקדם יותר של הלידה.
לשמחתי הספק הזה הוסר עד כדי כך שבשלב מתקדם של הלידה, לאחר מסאז' של המיילדת אני בכלל נרדמתי על המיטה תוך כדי צירים. מי היה מאמין שזה אפשרי?
ובכל מהלך הלידה הרגשתי בזמן רק את ההתכווצות וההתקשות של הרחם ולחץ זה או אחר (סוג ואופן הלחץ השתנה עם התקדמות הלידה), מבלי לחוש כאב, ועם שלב לחיצות של דקות ספורות – וגם, נטול כאב.
אגב, בדיעבד המיילדת שלי אמרה לי שהיא בכלל לא שמה לב שאני מתחילה ללחוץ, עד שלא אמרתי לה. מסתבר שלצופה מהצד זה נראה כאילו אני נמצאת בשלב מאד התחלתי של הלידה J עד כדי כך הלידה הייתה שלווה.
ואנקדוטה קטנה (אבל משמעותית, כי זה היווה עבורי הוכחה שהשיטה אכן עובדת, עוד לפני הלידה עצמה)
מסתבר שאפשר "לעשות שפם" עם חוט ללא כאב J עוד סיבה טובה למה ללמוד את שיטת קיי…
תודה ליעל (שם בדוי) שכתבה מילים אלו, היא הודרכה ע"י ובעזרת שיטת קיי היא ילדה תינוקת, בלידה שנייה מהירה, נעימה וקלה.
