למרות שהלידות הקודמות היו טובות בסה"כ רציתי לבוא מוכנה יותר, ואולי לפתור כמה דברים. הלידות הקודמות לא התחילו באופן ספונטני, הראשונה התחילה מירידת מים ללא צירים + פטוצין אחרי 36 שעות + אפידורל. השניה, זירוז בשל שבוע הריון מתקדם, פטוצין, ללא אפידורל.
עשיתי הכנה ללידה בשיטת קיי עם ליהי הראל. קשה לי לתאר במילים כמה הכנה זו עזרה לי בלידה.
ביום שבת קמתי בבוקר והרגשתי בירידת מים, קטנה, התעלמתי והלכתי לשתות תה ולשבת עם הילדים הגדולים. אחרי חצי שעה, כשהמשיך לטפטף הערתי את בעלי והתחלנו להתארגן. לקח לנו כ 3 שעות והגענו לבית חולים. לאחר מוניטור+אולטרסאונד תקינים אמרתי לרופאים שאני רוצה לחכות להתפתחות צירים. בגלל עומס מאד גדול במחלקות האשפוז לא היה להם מיטה בשבילי ונשארתי באזור הקבלה רוב היום.
ניסיתי דברים שונים על מנת לעזור ללידה להתחיל אבל בעיקר ניסיתי לנוח ולהירגע. דיסק ההרפיה של ליהי, עזר לי מאד. ב 12 בלילה (כ 13 שעות לאחר שהגענו לבית החולים)שלחתי את בעלי הביתה, וקיבלתי מיטה באשפוז. ישר הלכתי לישון. קמתי ב 3, התקלחתי וקיבלתי עוד מנה של אנטיביוטיקה וחזרתי לישון.
ב 4 וחצי התעוררתי עם ציר, ומצירים כל חצי שעה הם הצטופפו לאט לאט עד שב 6 וחצי הם היו כבר כל 5 דקות ומורגשים מאד.
ב 7 הגיעה התורנית של מרכז הלידה, ציפי, ופגשתי אותה ליד הדלת לבשר לה שיש לי צירים.(כל השבת הייתי בקשר עם המיילדות מהמרכז והם ידעו שאני שם ומחכה לצירים שיתחילו). לאחר מוניטור תקין ובדיקת פתיחה ציפי הזעיקה את ורד, שתהיה המיילדת שלי.
נכנסנו למרכז לידה ב 8 והמתוקה יצאה ב 11:10 בבוקר.
במהלך הלידה קיבלתי תמיכה פיזית ונפשית מדהימה מורד, היא ידעה לקרוא אותי ממש טוב, ועזרה במסאז'ים, תנועות, קולות וכו.. בשלב מסוים היא גם עודדה אותי להיכנס לג'קוזי, המים החמים עזרו לי מאד. יצאתי מהמים קצת לפני שהתחילו צירי הלחץ ובסופו של דבר ילדתי על שרפרף לידה, נשענת על בעלי, נאחזת בחבל ועם ורד וציפי, (שנכנסה להיות איתנו, בדרך כלל אין שתי מילדות בחדר) לידי.
אחרי הלידה, נחתי, התקלחתי, הנקתי. אמא שלי הביאה לנו ארוחת צהרים ובשלוש עברנו לביות מלא. לא ידעתי אפילו איפה התינוקייה נמצאת עד הבוקר למחרת שלקחתי אותה לבדיקת שמיעה.
הלידה במרכז היתה חוויה מדהימה ואני מודה מאד לכל הצוות ובמיוחד לורד וציפי, כמו כן אני חייבת לציין את הצוות הנהדר של הביות המלא שבאמת עזר לי עם כל דבר שהייתי צריכה.
תודה לבעלי, שתמך והכיל, ותודה לליהי שנתנה לי את הכלים ללדת כמו שרציתי.
12.2010
